עיר חכמה ובית חכם
50% מאוכלוסיית העולם מתרכזת בערים, ערים צורכות 75% אנרגיה מכל התצרוכת העולמית ו-80% מכל פליטת גזי החממה מקורם בערים. קצב גידול הערים והמעבר מהכפר אל העיר הולך וגדל.
הערים ומגה הערים מהוות את אחד האתגרים הגדולים לאנושות. צפיפות, זיהום אוויר, הפסקות חשמל (והבטחת אספקה אמינה), מאבק על משאבים והשקעות, פשיעה ומחסור במקומות עבודה, כל אלו מחייבים פיתוח וקידום תפיסת "העיר החכמה" (המקור: Schneider Electric)
מהי "עיר חכמה"?
"עיר חכמה" הינה מערכת (system) אורבנית, הכוללת בתוכה תתי מערכות (אורבניות)- תחבורה ושינוע, שירותים עירוניים (פינוי אשפה, תאורת חוץ, שירותי חירום, אספקות מים וביוב), "מבנים חכמים" (פרטיים וציבוריים), אספקת חשמל ממקורות מתכלים ובלתי מתכלים (על בסיס "רשת חכמה") ותקשורת קווית ואלחוטית והפועלת על גבי פלטפורמת Communication Technologies (ICT) Information & אינטגרטיבית, באופן המבטיח שקיפות בין תתי המערכות ויעילות מרבית בכל ההיבטים, בהשוואה לאמות מידה (Benchmarks/Base lines) המקובלות על ידי גופים בינלאומיים סטטוריים.(הגדרת המחבר).
לצורך מסמך זה "נגזרו מהגדרת "העיר החכמה" (והתרשים) שתי תתי מערכות* המתייחסות לתחום האנרגיה – "מבנים חכמים ואנרגיה חכמה".
המשמעות המצרפית של פוטנציאל החיסכון והיעילות ברמת "העיר החכמה" הינה אדירה ויישומה ברמה ארצית יכול שימנע בנייה של תחנות כוח נוספות, או יקטין את שיא הביקוש באחוזים ניכרים (עניין זה, הינו נושא לעבודה נפרדת שאינה בתחום מכון התקנים).
*להבהרה, ייאמר שתתי המערכות עצמן מהוות מערכות בפני עצמן וכוללות גם הן תתי מערכות שחלקן מתפקדות אנכית וחלקן אופקית.
מדוע תקינה ורגולציה ומה הנושאים המרכזיים האמורים להיות נידונים?
"העיר החכמה", כוללת בתוכה אינטרסים פרטיים וציבוריים שלעיתים אינם עונים בקנה אחד. תקינה ורגולציה אמורים לפי כך במקביל "לתיאום ציפיות" גם לענות על המפורט להלן:
שקיפות בין המערכות – העברת מידע דו-כיוונית בפרוטוקולים "פתוחים" מוסכמים,
בטחון, בטיחות ואמינות המערכות,
הבטחת יכולות התממשקות למערכות חדישות (עתידיות),
היבטים שיווקיים מסחריים (מניעת מונופולים או יצירת קבוצה סגורה של חברות מסחריות),
קביעת היררכיה בין המערכות "בית חכם" – "רשת חכמה" – "עיר חכמה"
הבטחת אינטרסים הצרכנים (בהיבט התקשרויות, הגבלות תפעוליות וכיו"ב)
קביעת אמות מידה (Benchmarks/baselines) שתבטחנה ביצועים אנרגטיים מרביים,
ניתן להרחיב את יריעת היתרונות והחסרונות על בסיס ניתוח SWOT,אך לצורך מסמך זה, ייאמר שלאור שגודש תתי המערכות והתחומים שהתקינה והרגולציה אמורות לענות, מומלץ לקבוע סדרי עדיפויות על בסיס תועלת מול עלות. מומלץ להתבסס על מסמכים קיימים- כאלו הניתנים לאימוץ בהשקעת זמן מינימלית ובהתאמה לתקינה קיימת (באם קיימת) בישראל.
